מאת ד״ר גיא רופא

מאת: ד״ר גיא רופא – הפרופיל הרשמי

התשובה הקצרה: משתתפים שקיבלו מזון שצומצם המגע שלו עם פלסטיק, ובחלק מהקבוצות גם כלי מטבח חלופיים, הראו בתוך שבעה ימים ירידה ברמות השתן של כמה פתלאטים וביספנולים. עם זאת, המחקר לא הוכיח שהחלפת קופסאות הפלסטיק לבדה הייתה אחראית לתוצאה, ולא הראה שיפור בריאותי או מניעת מחלות.

הכותרת המסקרנת שפורסמה בכתבת וואלה בריאות על משתתפי המחקר שהפחיתו שימוש בפלסטיק במטבח מבוססת על מחקר אוסטרלי חדש בשם PERTH. זהו מחקר חשוב ומעניין, משום שהוא בחן התערבות מעשית ואקראית ולא הסתפק בשאלון על הרגלי חיים. אלא שכדי להבין את משמעותו, צריך להבחין בין ירידה בסמן חשיפה בשתן לבין תועלת רפואית מוכחת — ובין החלפת קופסה אחת לבין שינוי מקיף בשרשרת המזון.

מה בדיוק בדק מחקר PERTH?

מחקר PERTH שפורסם ב־Nature Medicine כלל שני חלקים. בחלק התצפיתי השתתפו 211 מבוגרים בריאים מאזור פרת' שבמערב אוסטרליה. החוקרים בחנו את הרגלי התזונה, השימוש באריזות ובכלי פלסטיק, צריכת מזונות מעובדים ומשומרים והשימוש במוצרי טיפוח. במקביל נמדדו בשתן תוצרי פירוק של חומרים הקשורים לפלסטיק.

מתוך הקבוצה נבחרו 60 משתתפים לניסוי חלוץ אקראי ומבוקר שנמשך שבעה ימים. הם חולקו לחמש קבוצות, 12 משתתפים בכל קבוצה:

1. קבוצה שקיבלה מזון שיוצר, עובד, נארז וסופק תוך צמצום מרבי של נקודות המגע עם פלסטיק. 2. קבוצה שקיבלה את אותו מזון, לצד כלי מטבח מזכוכית, מתכת או עץ והנחיות להכנה מופחתת פלסטיק. 3. קבוצה שהחליפה מוצרי טיפוח במוצרים שנבחרו כדי לצמצם חשיפה לחומרים הנבדקים. 4. קבוצה ששילבה מזון, כלי מטבח ומוצרי טיפוח מופחתי פלסטיק. 5. קבוצת ביקורת שהמשיכה בהרגליה הרגילים.

נקודה חשובה היא שהניסוי לא הסתכם בהחלפת קופסאות אחסון ביתיות. המזון סופק באמצעות יותר ממאה יצרנים וספקים, והחוקרים ניסו לצמצם מגע עם פלסטיק לאורך כל הדרך — מהייצור והעיבוד ועד האריזה, ההובלה, הבישול וההגשה. לכן הכותרת העיתונאית מפשטת התערבות שהייתה רחבה ומורכבת הרבה יותר.

המחקר גם לא בדק חלקיקי מיקרופלסטיק בגוף. הוא מדד חומרים כימיים הקשורים לפלסטיק, ובעיקר מטבוליטים של פתלאטים וביספנולים בשתן. אלה תחומי מחקר קשורים, אך אינם זהים.

אילו שינויים נמצאו לאחר שבעה ימים?

בקבוצה שקיבלה גם מזון מופחת פלסטיק וגם כלי מטבח חלופיים נמצאה, בהשוואה לקבוצת הביקורת, ירידה של 37.5% במונו־אן־בוטיל פתלאט ושל 53.5% במונובנזיל פתלאט. רמת BPA בשתן הייתה נמוכה ב־59.7%.

בקבוצה שקיבלה רק את המזון המופחת בפלסטיק נמצאו ירידות של 31.5% ושל 46.7% בשני מטבוליטים של פתלאטים, וכן ירידה של 58.5% בסך הביספנולים שנמדדו. החלפת מוצרי הטיפוח בלבד נקשרה לירידה של 35.3% באחד מסמני הפתלאטים, אך לא לירידה מובהקת בביספנולים.

כאשר החוקרים איחדו את שלוש הקבוצות שקיבלו מזון שצומצם המגע שלו עם פלסטיק, התקבלו ירידות של 37.9% ו־44.5% בשני מטבוליטים של פתלאטים, 51.6% ב־BPA ו־47.3% בסך הביספנולים, בהשוואה לביקורת.

אלו הבדלים משמעותיים מבחינה סטטיסטית בחלק מהמדדים, אך חשוב לדייק בפרשנותם. מדובר בריכוזי מטבוליטים בשתן בנקודת זמן מסוימת, לא ב“ניקוי” של הגוף ולא בהוכחה שכמות דומה של חומר מסוכן הוצאה מהרקמות. ריכוז בשתן מושפע מחשיפה טרייה, מספיגה, מחילוף חומרים, מהפרשה וממידת הדילול של הדגימה.

נוסף על כך, לא כל החומרים שנמדדו ירדו. בחלק מקבוצות ההתערבות נרשמה דווקא עלייה במטבוליטים של DEHP, פתלאט אחר. החוקרים העלו כמה הסברים אפשריים, ובהם מקורות חשיפה שלא זוהו במזון או בסביבה, וכן הבדלים בפיזור ובהפרשת החומרים. תוצאה זו מדגישה שלא נכון לסכם את המחקר באמירה שכל “רעלני הפלסטיק” ירדו.

מה הם פתלאטים וביספנולים — ומדוע בודקים אותם?

פתלאטים הם משפחה גדולה של חומרים, שחלקם משמשים להגמשת פלסטיק, בעיקר PVC, או מופיעים ברכיבים של אריזות, דבקים, חומרי סיכה ומוצרי צריכה. לפי הסקירה הרגולטורית של ה־FDA בנושא פתלאטים באריזות ובחומרים הבאים במגע עם מזון, פתלאטים אינם אמורים להתווסף ישירות למזון, אך שימושים מסוימים בחומרים הבאים עמו במגע עדיין מורשים ונמצאים בבחינה רגולטורית מתמשכת.

ביספנול A, או BPA, משמש בין היתר בייצור פוליקרבונט ושרפים אפוקסיים, לרבות ציפויים פנימיים של חלק מקופסאות השימורים. כמויות קטנות עלולות לעבור מחומרי האריזה אל מזון ומשקאות. לצד BPA קיימים חומרים חלופיים, כגון BPS, ולכן הכיתוב “ללא BPA” אינו אומר בהכרח שהמוצר נקי מכל חומר ממשפחת הביספנולים.

העניין הרפואי בחומרים אלה נובע בין היתר מהאפשרות שחלקם יפעלו כמשבשים אנדוקריניים — חומרים המסוגלים להתערב בפעילות המערכת ההורמונלית. המכון הלאומי האמריקאי למדעי בריאות הסביבה מסביר כי חשיפה למשבשים אנדוקריניים עשויה להתרחש דרך מזון, מים, אוויר והעור, וכי המחקר בוחן את השפעותיהם האפשריות על מערכות גוף שונות.

עם זאת, עצם היכולת למדוד חומר בשתן אינה מוכיחה שנגרם נזק בריאותי. הסיכון תלוי בסוג החומר, במינון, במשך ובתזמון החשיפה, בגיל ובמאפיינים ביולוגיים נוספים. גם הרשויות אינן מציגות עמדה אחידה לחלוטין בכל הנוגע להערכת BPA: ה־FDA ממשיך לקבוע כי השימושים המאושרים כיום ב־BPA באריזות מזון בטוחים בתנאי השימוש שנבדקו, כפי שמפורט בשאלות והתשובות הרשמיות של ה־FDA על BPA במוצרים הבאים במגע עם מזון. במקביל, המחקר המדעי והבחינה הרגולטורית של חומרים אלה נמשכים.

מה המחקר אינו מוכיח?

ראשית, הוא אינו מוכיח שהחלפת כל קופסאות הפלסטיק בבית תוריד את רמות החומרים בשיעורים שדווחו. ההתערבות המוצלחת ביותר כללה שינוי של מקור המזון, העיבוד, האריזה, ההובלה, כלי המטבח ולעיתים גם מוצרי הטיפוח. אי אפשר לבודד מתוכה את התרומה המדויקת של קופסת האחסון הביתית.

שנית, הניסוי כלל רק 60 משתתפים, ובכל זרוע היו 12 אנשים. זהו גודל מדגם קטן, המתאים למחקר חלוץ אך מגביל את היכולת להכליל את התוצאות לציבור הרחב, לילדים, לנשים בהיריון, למבוגרים עם מחלות כרוניות או לאוכלוסיות בעלות הרגלי תזונה אחרים.

שלישית, המחקר נמשך שבעה ימים בלבד. במהלך תקופה זו לא נמצאו שינויים במשקל, בהרכב הגוף או בסמני הדם שנבדקו. המחקר לא נועד ולא היה מסוגל לקבוע אם הפחתת החשיפה מורידה סיכון לסוכרת, למחלות לב, להפרעות פריון, להשמנה או לכל מחלה אחרת.

רביעית, חלק מההבדלים בין הקבוצות נבעו מעלייה ברמות שני סמני פתלאטים בקבוצת הביקורת, ולא רק מירידה עקבית בכל קבוצות ההתערבות. השוואה לביקורת היא הדרך הנכונה לנתח ניסוי אקראי, אך במקרה זה היא מחייבת זהירות לפני שמתרגמים את האחוזים להבטחה אישית.

ולבסוף, קשרים שנמצאו בחלק התצפיתי — למשל בין צריכת מזון משומר לבין BPA בשתן — אינם מוכיחים סיבתיות. ייתכנו הבדלים נוספים בין אנשים שאוכלים יותר מזון משומר או מעובד לבין מי שאוכלים פחות ממנו.

מה אפשר לעשות במטבח בלי להיכנס לחרדה?

המסקנה המעשית אינה שצריך להשליך מיד כל מוצר פלסטיק. המחקר תומך בעיקר ברעיון שחשיפה לחלק מהחומרים ניתנת לשינוי, ושהמזון ושרשרת האריזה עשויים להיות מקור חשוב. בחירה מתונה יכולה לכלול:

- להשתמש בכלים בהתאם להוראות היצרן ולייעוד שנקבע להם. - לא לחמם מזון בכלי שאינו מסומן כמתאים לחימום או למיקרוגל. - להחליף בהדרגה כלי פלסטיק סדוקים, מעוותים או שחוקים, שקשה לנקותם כראוי. - להעדיף זכוכית או נירוסטה לאחסון מזון חם, שומני או המיועד לאחסון ממושך, אם הדבר נוח ומתאים. - לא להעביר מזון רותח לכלי פלסטיק שאינו מיועד לכך. - לשלב יותר מזון טרי או שעבר עיבוד מינימלי, ולא רק להחליף את האריזה של אותו מוצר מעובד. - להפחית צריכה תכופה של מזון משומר או ארוז במנות אישיות, בלי להפוך זאת לאיסור מוחלט. - להימנע משימוש חוזר באריזות חד־פעמיות שלא תוכננו לאחסון ולחימום חוזרים.

חשוב גם לשמור על פרופורציות. תזונה מאוזנת, פעילות גופנית, הימנעות מעישון, שינה מספקת ואיזון לחץ דם, סוכר ושומני דם נשענים על ראיות בריאותיות מבוססות בהרבה. הפחתת מגע מיותר עם פלסטיק יכולה להשתלב באורח חיים בריא, אך אינה אמורה להחליף צעדים אלה או ליצור פחד ממזון.

סיכום

מחקר PERTH מספק עדות ניסויית ראשונית לכך ששינוי מקיף במקורות המזון, באריזות, בהכנה ובחלק ממוצרי הצריכה יכול להפחית בתוך שבוע את רמות השתן של כמה פתלאטים וביספנולים. התוצאה מחזקת את ההבנה שחלק מהחשיפה לחומרים אלה מגיע ממקורות יומיומיים וניתן לשינוי בפרק זמן קצר.

אבל המחקר לא הראה שקופסאות הפלסטיק לבדן הן הבעיה, לא בדק מיקרופלסטיק ולא הוכיח תועלת רפואית. עדיין לא ידוע אם הירידה הזמנית בסמני החשיפה נשמרת לאורך זמן, ואם היא מתורגמת להפחתת מחלות או לשיפור בתפקוד הגוף.

לכן הפרשנות הסבירה אינה “להוציא את כל הפלסטיק מהבית”, אלא לצמצם חשיפה שאפשר למנוע בקלות: להשתמש בכלים לפי ייעודם, להימנע מחימום בכלי לא מתאים, להחליף ציוד שחוק ולהעדיף לעיתים קרובות יותר מזון טרי ופחות מעובד. דרושים מחקרים גדולים וארוכים יותר לפני שניתן יהיה לקבוע מהי התועלת הבריאותית של צעדים אלה.

> על המחבר > ד״ר גיא רופא הוא יוצר תוכן רפואי ומחבר ספרים. הוא אינו עוסק כיום ברפואה, אינו מקבל מטופלות ואינו מציע קביעת תורים. הטיוטה מספקת מידע רפואי כללי בלבד ומחייבת ביקורת אנושית ובדיקת רופא לפני פרסום.

מקורות

1. Nature Medicine — Low-plastic diet and urinary levels of plastic-associated phthalates and bisphenols: the randomized controlled PERTH Trial 2. FDA — Phthalates in Food Packaging and Food Contact Applications 3. FDA — Questions & Answers on Bisphenol A Use in Food Contact Applications 4. National Institute of Environmental Health Sciences — Endocrine Disruptors

למידע נוסף: https://guyrofe.com