
מאת ד״ר גיא רופא
התשובה הקצרה היא כן — אך לא לגבי כל זריקה, לא אצל כל אדם ולא באותה רמת ודאות. מחקר אקראי רחב היקף הראה שסמגלוטייד הפחית אירועים קרדיווסקולריים אצל אנשים עם עודף משקל או השמנה שכבר סבלו ממחלת לב וכלי דם. לגבי טירזפטייד פורסמו נתונים מעודדים ממחקרי עולם אמיתי, לרבות קשר אפשרי לסיכון נמוך יותר לאי־ספיקת לב, אולם מחקרים תצפיתיים אינם מוכיחים לבדם שהתרופה היא שגרמה להפחתת הסיכון.
הדיון התעורר מחדש בעקבות הכתבה הנבדקת על הקשר בין זריקות הרזיה לבריאות הלב, שסקרה שני מחקרים תצפיתיים: השוואה בין טירזפטייד לסמגלוטייד בקרב אנשים עם סוכרת מסוג 2, ומחקר שבחן הופעה חדשה של אי־ספיקת לב בקרב אנשים עם השמנה שטופלו בטירזפטייד. הכתבה משמשת כאן נקודת מוצא לדיון בלבד ואינה מקור רפואי. הנתונים והפרשנות שלהלן מבוססים על המחקרים המדעיים המקוריים ועל מסמכי ה־FDA.
השאלה החשובה אינה רק אם זריקות מסוימות מסייעות לירידה במשקל, אלא אם הן מפחיתות תוצאות רפואיות מוחשיות: התקף לב, שבץ, אי־ספיקת לב או תמותה. כדי להשיב עליה יש להבדיל בין תרופות שונות, בין אוכלוסיות שונות ובעיקר בין ניסוי אקראי, היכול לתמוך בקשר סיבתי, לבין מחקר תצפיתי, המזהה קשר סטטיסטי בלבד.
לא כל “זריקות ההרזיה” הן אותה תרופה
המונח “זריקות הרזיה” מאגד טיפולים שאינם זהים במנגנון הפעולה, בהתוויה, במינון ובבסיס הראיות שלהם. סמגלוטייד הוא אגוניסט לקולטן GLP-1: הוא מחקה חלק מפעילותו של הורמון המעורב בוויסות התיאבון, התרוקנות הקיבה והפרשת האינסולין. טירזפטייד פועל הן על קולטן GLP-1 והן על קולטן GIP. לכן אי אפשר להסיק באופן אוטומטי שממצא שהתקבל בתרופה אחת תקף גם לאחרת.
גם ירידה במשקל או שיפור ברמת הסוכר אינם מוכיחים כשלעצמם מניעה של מחלות לב. אלה מדדים חשובים, אך הם נחשבים במידה רבה למדדי ביניים. הוכחת הגנה קרדיווסקולרית מחייבת מחקר הבוחן אירועים קליניים ממשיים לאורך זמן.
ההבחנה מודגמת בניסוי SELECT בסמגלוטייד. בניסוי השתתפו 17,604 בני 45 ומעלה עם מדד מסת גוף של 27 ומעלה ומחלת לב וכלי דם קיימת, אך ללא סוכרת. המשתתפים הוקצו באקראי לסמגלוטייד במינון 2.4 מ״ג פעם בשבוע או לפלצבו. התוצא המרכזי היה שילוב של מוות מסיבה קרדיווסקולרית, התקף לב לא קטלני או שבץ לא קטלני.
מכאן נובע גבול מהותי: המחקר לא בדק אנשים בריאים המבקשים להפחית מספר קטן של קילוגרמים, ולא בחן את כל התרופות המכונות בציבור “זריקות הרזיה”. הוא בדק תרופה מסוימת, במינון מוגדר, באוכלוסייה בעלת סיכון קרדיווסקולרי גבוה מלכתחילה.
מה הוכח לגבי סמגלוטייד ובריאות הלב?
לפי התוצאות המלאות של ניסוי SELECT, אחד מאירועי התוצא המרכזי התרחש אצל 6.5% מהמשתתפים שקיבלו סמגלוטייד, לעומת 8.0% בקבוצת הפלצבו. יחס הסיכונים היה 0.80 — הפחתה יחסית של 20% במהלך מעקב ממוצע של כ־40 חודשים.
חשוב להציג לצד ההפחתה היחסית גם את ההבדל המוחלט. הפער בין הקבוצות היה 1.5 נקודות אחוז. אין סתירה בין הנתונים: ההפחתה היחסית מתארת את השינוי ביחס לקבוצת הביקורת, ואילו ההפחתה המוחלטת ממחישה את מספר האירועים שנחסכו בפועל בתקופת המחקר. הצגה של הנתון היחסי בלבד עלולה ליצור רושם גדול מהתועלת המוחלטת.
עוצמת הראיה נובעת גם מתכנון המחקר. זה היה ניסוי אקראי, כפול־סמיות ומבוקר פלצבו. החלוקה האקראית מצמצמת את האפשרות שהבדלים בתזונה, בפעילות גופנית, במחלות הרקע או בנגישות לטיפול הם שהסבירו את התוצאה. מסיבה זו ניתן לייחס לניסוי משקל סיבתי גדול יותר מאשר למחקר המבוסס על רשומות רפואיות בלבד.
במרץ 2024 הרחיב ה־FDA את התוויית Wegovy. לפי הודעת ה־FDA על ההתוויה הקרדיווסקולרית של סמגלוטייד, התרופה אושרה להפחתת הסיכון למוות קרדיווסקולרי, להתקף לב ולשבץ במבוגרים עם מחלת לב וכלי דם קיימת ועודף משקל או השמנה, לצד תזונה מופחתת קלוריות ופעילות גופנית.
האישור אינו אומר שהטיפול מחליף איזון לחץ דם, טיפול בכולסטרול, הפסקת עישון או תרופות אחרות שניתנו בשל מחלת לב. משתתפי SELECT קיבלו גם טיפול רפואי מקובל וייעוץ לאורח חיים. לכן המסקנה היא שהתרופה יכולה להוסיף תועלת באוכלוסייה המתאימה — לא שהיא מבטלת את הצורך בשאר מרכיבי המניעה הקרדיווסקולרית.
מה מלמדת ההשוואה בין טירזפטייד לסמגלוטייד?
אחד המחקרים שעמדו בבסיס הדיון הציבורי בחן תוצאות בשגרה בקרב אנשים עם סוכרת מסוג 2 שהחלו טיפול בטירזפטייד או בסמגלוטייד. החוקרים השתמשו בנתוני ביטוח רפואי מארצות הברית ובשיטות התאמה סטטיסטיות שנועדו לצמצם הבדלים התחלתיים בין הקבוצות.
במחקר ההשוואתי על תוצאות קרדיווסקולריות של סמגלוטייד וטירזפטייד, הסיכון במשך שנה לתוצא שכלל התקף לב, שבץ או תמותה מכל סיבה היה כ־1.3% בשתי הקבוצות. יחס הסיכונים בהשוואה הישירה היה 1.06, עם רווח סמך של 0.95–1.18. מכיוון שרווח הסמך כלל את הערך 1, לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית בתוצא זה.
אולם “לא נמצא הבדל מובהק” אינו שקול ל“הוכח שוויון”. ייתכן שהטיפולים אכן דומים ביחס לתוצא שנבדק, אך ייתכן גם שמספר האירועים, משך המעקב או זמן החשיפה בפועל לא הספיקו לזיהוי הבדל קטן. תוצאה כזאת אינה מוכיחה שהתרופות זהות בהשפעתן לאורך שנים, בכל מינון או בכל קבוצת מטופלים.
למחקר עולם אמיתי יש יתרון: הוא מתאר שימוש שגרתי מחוץ למסגרת המבוקרת של ניסוי. מנגד, הבחירה בתרופה לא נעשתה בהגרלה. היא עלולה להיות מושפעת ממצב רפואי, כיסוי ביטוחי, זמינות, העדפת המטופל והחלטת הרופא. התאמה סטטיסטית מצמצמת הטיות הנובעות ממשתנים ידועים, אך אינה יכולה לבטל גורמים שלא נמדדו.
לכן הניסוח המדויק הוא שבתקופה ובאוכלוסייה שנבדקו לא הודגם הבדל מובהק בסיכון לאירועים הקרדיווסקולריים המשולבים. אין בכך בסיס לקביעה שטירזפטייד עדיף, שסמגלוטייד עדיף או ששתי התרופות שקולות לחלוטין.
האם טירזפטייד עשוי לסייע במניעת אי־ספיקת לב?
מחקר עוקבה רטרוספקטיבי נוסף בדק אם טיפול בטירזפטייד קשור לסיכון נמוך יותר להופעה חדשה של אי־ספיקת לב בקרב אנשים עם השמנה. לאחר התאמה סטטיסטית הושוו 190,513 מטופלים שקיבלו טירזפטייד למספר זהה של נבדקי ביקורת שלא קיבלו את התרופה.
לפי מחקר העוקבה על טירזפטייד ומניעת אי־ספיקת לב, במהלך שנה אובחנו 1,192 מקרים בקבוצת הטירזפטייד, לעומת 2,700 בקבוצת הביקורת. יחס הסיכונים היה 0.53, כלומר נמצא קשר להפחתה יחסית של כ־47%. דווחו גם קשרים לשיעורים נמוכים יותר של אשפוז, תמותה ואירועים קרדיווסקולריים משמעותיים.
זהו אות מחקרי מעודד, אך המילה המרכזית היא “קשר”. המחקר היה תצפיתי ורטרוספקטיבי, ולא ניסוי שבו המשתתפים הוקצו באקראי. ייתכן שמקבלי התרופה נבדלו מקבוצת הביקורת במודעות לבריאות, בנגישות לשירותים, בהיענות לטיפול, בחומרת ההשמנה או באיזון גורמי סיכון אחרים.
גם תקופת מעקב של שנה קצרה יחסית למחלה העלולה להתפתח לאורך שנים. נוסף על כך, רשומות רפואיות וקודים מנהליים אינם תמיד משקפים את מלוא התמונה הקלינית. לכן אין להסיק שהוכח כי טירזפטייד מונע כמעט מחצית ממקרי אי־ספיקת הלב. המסקנה הזהירה היא שבמסד הנתונים שנבדק נמצא קשר משמעותי, המצדיק מחקרים אקראיים ומעקב ממושך יותר.
יש גם להבדיל בין מניעת אבחנה חדשה לבין טיפול באדם שכבר חי עם אי־ספיקת לב. אלו שאלות שונות, עם אוכלוסיות ותוצאים שונים, ואין להעתיק מסקנה מאחת לאחרת ללא ראיות מתאימות.
מה המשמעות המעשית ומהן מגבלות הטיפול?
הראיות מצביעות על כך שהשפעת התרופות עשויה לחרוג מהמספר על המשקל, אך התועלת תלויה בתרופה, בהתוויה ובמאפייני האדם. לגבי סמגלוטייד קיימת ראיה מניסוי אקראי להפחתת אירועים קרדיווסקולריים באנשים עם מחלת לב וכלי דם קיימת ועודף משקל או השמנה. לגבי טירזפטייד קיימים ממצאי עולם אמיתי חשובים, אך חלק מהשאלות עדיין פתוחות.
הערכת טיפול אינה יכולה להתבסס רק על שיעור הירידה במשקל. יש להביא בחשבון מחלות רקע, סוכרת, תרופות נוספות, סבילות, התוויות נגד, תפקוד כליות והיכולת להתמיד בטיפול. לפי עלון המרשם הרשמי של Wegovy, תופעות הלוואי השכיחות כוללות בחילה, שלשול, הקאה, עצירות וכאבי בטן. העלון כולל גם אזהרות בנוגע לדלקת בלבלב, מחלת כיס מרה, פגיעה כלייתית חריפה במצבים מסוימים ותגובות קשות במערכת העיכול.
העלון מציין כי אין לשלב Wegovy עם מוצר אחר המכיל סמגלוטייד או עם אגוניסט נוסף לקולטן GLP-1. קיימות גם התוויות נגד, ובהן היסטוריה אישית או משפחתית של קרצינומה מדולרית של בלוטת התריס או תסמונת MEN2. משום כך, מידע כללי על תועלת לבבית אינו הוראה להתחיל טיפול, להחליף תרופה או לשנות מינון.
עדיין לא ברור איזה חלק מהתועלת הקרדיווסקולרית נובע מהירידה במשקל ואיזה חלק עשוי לנבוע משיפור בלחץ הדם, ברמות השומנים, בדלקת, בתפקוד כלי הדם או בעומס המוטל על הלב. אלו מנגנונים אפשריים, ולא כולם הוכחו כמתווכים ישירים של התוצאה הקלינית.
סיכום
מאחורי הכותרת עומדת התפתחות רפואית חשובה, אך המסר המדויק אינו שכל זריקת הרזיה “מגינה על הלב”. ניסוי SELECT מספק ראיה איכותית לכך שסמגלוטייד במינון שנבדק הפחית תוצא משולב של מוות קרדיווסקולרי, התקף לב לא קטלני ושבץ לא קטלני באנשים עם מחלה קרדיווסקולרית קיימת ועודף משקל או השמנה, ללא סוכרת.
המחקרים על ההשוואה בין טירזפטייד לסמגלוטייד ועל הופעה חדשה של אי־ספיקת לב מספקים מידע מעודד מהעולם האמיתי. עם זאת, היעדר הבדל מובהק אינו מוכיח זהות בין התרופות, וקשר לסיכון מופחת אינו מוכיח בהכרח סיבתיות.
המסקנה המעשית היא שיש לבחון כל תרופה לפי המחקר המדויק, אוכלוסיית המשתתפים, התוצא שנמדד ורמת הראיות. הטיפולים אינם “ביטוח ללב” ואינם מחליפים טיפול בגורמי סיכון מבוססים. המידע במאמר הוא מידע רפואי כללי בלבד, אינו מיועד לאבחון או לשינוי טיפול, וכל טענה רפואית וכל נוסח המיועד לפרסום מחייבים ביקורת אנושית ורפואית לפני הפרסום.
> ## על המחבר > > המחבר — יוצר תוכן רפואי ומחבר ספרים. > המחבר אינו עוסק כיום ברפואה, אינו מקבל מטופלות ואינו מציע קביעת תורים. > למידע נוסף: https://guyrofe.com
מקורות
1. Lincoff AM, Brown-Frandsen K, Colhoun HM, et al. *Semaglutide and Cardiovascular Outcomes in Obesity without Diabetes.* New England Journal of Medicine. 2023;389:2221–2232. ניסוי SELECT — DOI ישיר
2. *Cardiovascular outcomes of semaglutide and tirzepatide for patients with type 2 diabetes in clinical practice.* Nature Medicine. המחקר ההשוואתי — DOI ישיר
3. *Tirzepatide and the prevention of heart failure in obesity: a multi-center cohort study using the TriNetX database.* European Journal of Preventive Cardiology. מחקר העוקבה על טירזפטייד ואי־ספיקת לב — DOI ישיר
4. U.S. Food and Drug Administration. *FDA Approves First Treatment to Reduce Risk of Serious Heart Problems Specifically in Adults with Obesity or Overweight.* 8 במרץ 2024. הודעת ה־FDA על ההתוויה הקרדיווסקולרית של סמגלוטייד
5. U.S. Food and Drug Administration. *Wegovy — Full Prescribing Information.* עלון המרשם הרשמי של Wegovy
